חוק רישום פטירת חיילים, תשכ"ז-1967

חוק רישום פטירת חיילים, תשכ"ז-1967 1
(תיקון: תשנ"ח)
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ח)2
בחוק זה -
"חייל" - כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;
"חוק המרשם" - חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965;
"פקיד רישום" - כמשמעותו בחוק המרשם;
"פעילות איבה" - פעילות שראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (להלן - הרמטכ"ל), הכריז עליה כעל פעילות איבה לעניין חוק זה, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי או בנציגו;
"פעילות צבאית" - פעילות שהרמטכ"ל הכריז עליה כעל פעילות צבאית לעניין חוק זה, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי או בנציגו.
2. קצינים מוסמכים
(א) שר הבטחון רשאי למנות קצינים מוסמכים לצורך חוק זה.
(ב) כל מינוי של קצין מוסמך יפורסם ברשומות.
3. אישור פטירת חייל (תיקון: תשנ"ח)2
(א) היו בידי קצין מוסמך ראיות מספיקות לכך שחייל נפטר עקב מילוי תפקידו, במדינה או מחוצה לה, במהלך או עקב פעילות איבה או פעילות צבאית, יתן בחתימת ידו לגבי אותו חייל אישור פטירת חייל.
(ב) אישור פטירת חייל יפרט את סוג הראיות ששימשו יסוד לנתינתו ויכיל את הפרטים על הנפטר הידועים לקצין המוסמך; ואלה הם הפרטים:
(1) שם המשפחה והשם הפרטי;
(2) מספר הזהות במרשם האוכלוסין;
(3) מספרו האישי הצבאי;
(4) שמות ההורים;
(5) הגיל; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: